מסלול וסיכום טיול משפחות – מזרח ארה"ב

טיול שנערך בפלורידה (מיאמי, אורלנדו, קי ווסט, טמפה), וושינגטון די סי וניו יורק, 25 ימים סה"כ

מרץ-אפריל 2022, הרכב:

• משפחה אחת, זוג+ 2 (בן 12.5, בת 9)
• משפחה שניה, זוג + סבתא + 3 (בן 15, בן 11,בת 5)

טיסות ישירות אל על, הלוך ת"א –מיאמי, חזור ניו יורק – ת"א

טיסת פנים אמריקן איירליינס טמפה – וושינגטון

מסלול כללי:

הטיול אורגן מראש על גבי טבלת אקסל, ובה היו מסודרים כל הנתונים, לפי סדר הימים, איפה נמצאים מתי, מה עושים בכל תחנה, איפה ישנים, מה כבר הוזמן ושולם ומה טרם, ומה פחות או יותר העלויות.

זה הפך את החיים לקלים וחסך טעויות במסלול שהוא ממילא מורכב ומלא בתנועה.

אוכל למשפחה ביום – סדר גודל של 150$. לפעמים קצת יותר, לרוב פחות. אוכל כולל א. בוקר (א. הבוקר במלון הן לא משהו להתפאר בו), צהריים, ערב, הפסקות קפה, גלידה, דונאטס, מים וכו'. לא מסעדות פאר, לרוב בארה"ב זה מבוסס על פאסט פוד, בטח כשיש ילדים רעבים ועייפים, אבל ניסינו גם לשלב דברים טובים יותר מעת לעת.

פירוט לפי יום ומידע חשוב:

27.03.22 טיסת לילה ת"א-מיאמי, נחיתה במיאמי בשעה 07:00 זמן מקומי, איסוף רכב ויציאה לאורלנדו, מרחק 3.5 שעות נסיעה על כבישי אגרה, רחבים ונעימים לנסיעה. למי שלא מכיר את הכבישים בארה"ב, לוקח יומיים-שלושה להבין את השיטה, אבל הכבישים נוחים, הנסיעה עוברת בצורה בטוחה וקלה, עם אפשרויות רבות לעצירה, מנוחה, תדלוק, רכישת מזון ושתיה. 4 שעות בכביש בארה"ב אינן שקולות כלל ל- 4 שעות נסיעה בארץ. ווייז עובד נהדר.

בפלורידה יש המון כבישי אגרה. רוב הכבישים בין הערים הם כבישי אגרה. בחלקם אפשר לעצור בכניסה ולשלם במטבעות, ובחלקם זה חיוב אוטומטי באשראי ע"י חברת ההשכרה.

אנחנו העדפנו לרכוש מנוי בדלפק חברת ההשכרה, תמורת 175$, ולנסוע חופשי בלי לעצור בכל פלורידה לכל התקופה. בשורה תחתונה זה השתלם ללא ספק. לא רק בשל הנוחות, אלא גם בגלל זמני הנסיעה שבתקצרו והעלויות שראינו על השילוט – מנוי כזה משתלם וחוסך כסף.

רכב – סגרנו מראש דרך חברת AVIS, באמצעות האתר בארץ. שכרנו רכב עם 7 מושבים בגלל המזוודות, הנוחות, זמני הנסיעה הארוכים. הפער בין מיניוואן למשפחתית לא גדול וזה השתלם והעניק חווית נהיגה נוחה ונעימה (בפלורידה נהגנו להערכתי כ- 2,500 עד 3,000 ק"מ). שכרנו דודג' גראנד קארוואן, 16 ימים, תמורת 1250$ כולל ביטוחים. מחיר גלון דלק 4$ לגלון, שזה כמעט 4 ליטר. למלא מיכל מלא עולה משהו כמו 70$, ברכב כזה זה מספיק ל 400 מייל. בממוצע, דלק, חניונים ואגרות זה 40$ ליום. אין כמעט אפשרות לטייל בפלורידה ובאורלנדו ללא רכב, על סף הבלתי אפשרי. יש להצטייד ברשיון בינלאומי של ממסי.

לאחר ההגעה לאורלנדו הגענו למלון (כל המלונות בטיול הוזמנו מראש דרך אתר בוקינג).

באורלנדו – Hyatt House across from Universal Orlando Resort. מלון מצוין, חדרים גדולים ומרווחים עם מטבחון, חניה חופשית, א. בוקר,בריכה, ח. כושר, בר קטן למטה. ממש מרחק הליכה או נסיעה של 3 דקות מהפארקים של יוניברסל, יש גם שאטל חינם לפארקים. עלות ל-7 לילות – 1,600$. בחרנו בו מכיוון שאנחנו התמקדנו בפארקים של יוניברסל והעדפנו אותם על פני הפארקים של דיסני. הבחירה בפארקים משתנה בהתאם להרכב הנופשים, בעיקר הילדים… בקבוצה שלנו 3 הבנים הגדולים פחות מתעניינים בדמויות של דיסני, ומעדיפים רכבות הרים וסימולטורים של יוניברסל.

התכנון היה להשתמש במטבחון שיש בחדר המלון, בסוף זה לא קרה.

כמעט בכל מלון יש גם חדר כביסה. הכוונה לחדר עם 2-3 מכונות כביסה גדולות, 6-8 ק"ג, ובהתאם גם מייבשי כביסה. קונים במלון או במיני מרקט מוצרים לכביסה, משלשלים מטבעות/אשראי, ואפשר להינות מבגדים נקיים.

רמת האירוח של המלונות בארה"ב בעיניי מספקת פלוס. כלומר ביחס לעלות, התמורה טובה מאוד. חדרים גדולים, נקיים, מסודרים, יוצאת הדופן לשלילה בהיבט הזה היא ניו יורק.

העברנו את היום הראשון המעייף יחסית, טיסה + נסיעה, בחצי יום של סיבוב בעיר, קצת מרכזי קניות פתוחים, אאוטלטס למיניהם (בפלורידה הם זולים וטובים מאלו שבניו ג'רזי), ארוחת ערב ונשפכים לישון.

כלל אצבע – כל דבר בוושינגטון/ניו יורק יהיה יקר יותר מפלורידה ב- 30%-40%.

28.03.22 – פארק SEA WORLD

בחרנו להתחיל בפארק הזה כי הוא מעט רגוע יותר מבחינת הקצב שלו.

לפני הגעה לכל פארק כדאי ללמוד את המפה שלו ולהשקיע כמה דקות עם הילדים מה מעניין אותם ואיפה זה נמצא. לא תמיד אפשר להספיק הכל ביום אחד ולא בכל פארק יש אפשרות לתור מקוצר (פאסט פאס). בפארקים לא מחלקים מפות והם תמיד מעדיפים שהלקוחות יורידו את האפליקציה שלהם. זה כמובן טוב לפארק, ופחות טוב לנו.

הפארק הזה מבוסס על עולם המים – בע"ח של הים, ומשלב מופעים של מס' בע"ח – לווייתן מסוג קטלן, דולפינים, אריה ים ועוד. כל חיה באמפי משלה, מקורה, עם אלפי מושבים. כדאי לברר מראש בכניסה באילו שעות יש מופע ולא לפספס אף אחד מהם – הם עדיפים מכל מתקן. המופעים באנגלית אבל נהנים מאוד גם בלי להבין את השפה. כל מופע אורך 20-30 דקות. כמו כל דבר אצל האמריקאים – זה מופע מושקע, גדול, יפה.

הפארק הזה נמצא תחת אותה בעלות של עוד 3 פארקים מובילים – בוש גארדנס (בעיר טמפה),  Aquatica ו- DISCOVERY COVE. לכן יש אפשרות לרכוש חבילה לכמה פארקים ולחסוך עלויות. לפעמים גם יש אופציה להוסיף 35$ ליום לאדם ולקבל כרטיס לאוכל בפארק. הכרטיס מקנה ארוחה כל 90 דקות. שימו לב שמדובר באוכל הפשוט ביותר שיש, בסגנון המבורגר, צ'יפס, פיצה ושתיה. זה אמנם זול, אבל אוכל גרוע והילדים ממילא רצים בין המתקנים ולא בראש שלהם להתמלא ואח"כ להיכנס למתקן…

מילה על הפארקים באופן כללי:

כל פארק הוא כמעט בגודל של עיר קטנה בארץ. מדובר בשטחים עצומים. הולכים המון בכל יום פארק. לכן כדאי לשבץ בלו"ז יום מנוחה בין כל שני ימי פארק, אם אין אפשרות אז יום מנוחה אחרי 2 ימי פארק.

בכל יום פארק יש להצטייד בנעליים נוחות, כובע, תיק גב, מים (יש לוקרים בתשלום, לא גדולים), קרם הגנה, בגדי החלפה (יש מתקנים בהם מתרטבים כהוגן ויש להחליף את כל הביגוד).

מחירי המזון והמשקאות בפארקים גבוהים. כדאי להיערך מראש.

יש אינספור מקומות לאכול בתוך הפארק, ויש המון תאי שירותים.

בפארקים יש המון אנשים, נהרות אדם. התורים ארוכים, וקל ללכת לאיבוד. ילדים שאינם דוברי אנגלית – זו סכנה. לכן הכנו מראש צמידי נייר עם שם, טלפון, אי מייל – ובתחילת כל בוקר ענדנו להם על היד. הסברנו לקטנים שאם הולכים לאיבוד ניגשים לשומרת בפארק או מפעילה של מתקן או מוכרת באיזה דוכן, ומראים לה את הצמיד. צמידים ייעודיים כאלו עמידים למים הזמנו מאמאזון בגרושים.

את כל הכרטיסים לכל הפארקים קנינו דרך האתרים הרשמיים של הפארק. לאחר תחקיר – זה הכי נח, הכי בטוח, והמחיר בכל האתרים בסוף די זהה. ככה שעדיף להיות עם ראש שקט, אלו ימים יקרים, ובסוף מה שזול עולה ביוקר…

29.03.22 – קייפ קנבראל, נאס"א – מרכז החלל ע"ש קנדי + דיסני ספרינגס

מרכז החלל הוא לא ממש "פארק" כמו יוניברסל או דיסני, אלא מקום עם אופי קצת שונה. זה לא מוזאון, יש בו בהחלט פעילויוית ואטרקציות לילדים ולגדולים, אבל הכי מרשים זה הגודל של המוצגים…

מקום לבילוי קצת יותר אינטלגנטי, 6 שעות בערך יספיקו. מרחק נסיעה מאורלנדו של כשעה. באזור מבודד ויפהפה, מרוחק מכל יישוב, מרכז החלל ע"ש קנדי מציג מס' מתחמים הקשורים במשלחות החלל של נאס"א. יש גם חלק מרוחק יותר, של השיגורים לחלל, אי אפשר להגיע אליו ברכב, ויש שאטל מודרך אליו, נסיעה של 25 דק'. כמובן שיש גם התייחסות מרגשת במיוחד לאילן רמון ז"ל ושאר האסטרונאוטים שנספו במהלך השנים. כדאי לתת קצת רקע לילדים לפני ההגעה, על מה מדובר, אצלנו זה בהחלט עניין אותם וסיקרן אותם לכמה שעות טובות, אין מקום אחר בעולם לראות כך מקרוב חלליות, טילים, מרכז שיגור וכו'.

מכיוון שזה יחסית יום קצר יותר ולא מעייף, בחרנו לשלב אותו עם "המדרחוב של דיסני" – דיסני ספרינגס (גם ליוניברסל יש מתחם די דומה). זה לא פארק, אין בו מוצגים או אטרקציות, זו למעשה "עיר" או "עיירה" שנבנתה ע"י דיסני, אין עלות לכניסה, והיא מלאה בחנויות, בתי קפה, מסעדות, גשרים וכו' – סוג של מדרחוב גדול עם מוזיקה, מקום של כיף והפנינג. מלבד חנות גדולה מאוד מאוד של דיסני אין ממש קשר לחברה, וזה מקום נחמד לא. ערב ולהסתובב אחה"צ עם גלידה, קפה או בירה. לא זול, כמובן, אבל אפשר לאכול אח"כ א. ערב בעיר ואז הנזק קטן יותר.

לא להחמיץ את הר הגעש, חנות דיסני, חנות לגו ומסעדת הדינוזאורים – מדהימה.

חניה בחינם מחוץ למתחם, הליכה קצרה ברגל.

30.03.22 – יוניברסל אי ההרפתקאות, 31.03.22 – יוניברסל סטודיוס.

אי ההרפתקאות נבחר כ- "הפארק של הטיול" ללא ספק – אחד משני המתחמים של יוניברסל (אם לא סופרים את פארק המים).

אי ההרפתקאות יותר אקסטרימי, רכבות, מתקנים, אקשן. סטודיוס יותר רגוע וסולידי קצת, מדבר יותר על הסרטים שהחברה הפיקה וגיבוריהם.

יש רכבת שמחברת בין הפארקים, ויש מס' אפשרויות לרכוש כרטיסים, עם או בלי מעבר בין הפארקים.

אנחנו קנינו כרטיס אחד לכל פארק, יום = פארק בודד, ללא מעבר ביניהם.

כמו כן קנינו כרטיס פאסט פאס לשני הימים. למעשה רכשנו לינה ללילה בודד באחד המלונות של יוניברסל, והוא מקנה פאסט פאס ליומיים, יום הצ'ק אין ויום הצ'ק אאוט, וכניסה שעה אחת מוקדם לפני פתיחת הפארק באי ההרפתקאות. ליוניברסל יש מס' בתי מלון בעיר, לא כולם נותנים פאסט פאס בעת הזמנת לינה, צריך לקרוא באתר מי כן.

קבלת הפסאט פאס אפשרית החל מיום הצ'ק אין בשעה 6 בבוקר. למרות שהצ'ק אין אפשרי רק כשיש חדר פנוי. אנחנו הזמנו במלון רויאל פאסיפיק, גם כיון שהיה הכי זול (ממילא לא באמת ישנו במלון, רק רצינו את הפאסט פאס) וגם כיון שיש ממנו אפשרות להגיע לפארק באמצעות TAXI BOAT של הרשת. הסירה הזו מובילה את האורחים מהמלון עד לכניסה לשני הפארקים בחינם ותוך 7-8 דקות. שירות מאוד נח וידידותי. מתמלא – ויוצא, הלוך חזור כל היום. בתיאוריה אפשר לצאת מהפארק למלון לנוח קצת, בפועל זה לא קרה… דגש: הפאסט פאס הוא אישי, והם נותנים פאסט פאס לפי מס' האנשים שהוזמן להם חדר. אי אפשר להזמין חדר לבודד/זוג ולקבל פאסט פאס ל- 5 נפשות.

הפאסט פאס עוקף את התורים בצורה מאוד משמעותית. במקרים בהם אנשים המתינו שעה וחצי, אנחנו המתנו 15 דק' או פחות. לפעמים בכלל לא המתנו. הילדים כיסו את כל המתקנים שעיניינו אותם בפארק ביום אחד, וחלק מן המתקנים עשו גם 3-4 פעמים.

אנשים שקונים כרטיס שבועי, ולא מגיעים רק ליום אחד, פאסט פאס מיותר עבורם.

הפאסט פאס הוא כרטיס פלסטיק, כמו אשראי, וכדאי להביא סוג של שרשרת נרתיק כזו לתלות על הצוואר לילדים כדי שלא יאבדו אותו. אין בעיה אם זה נרטב. לנו לא היה דבר כזה ונאלצנו לרכוש במלון תמורת 15$ ליח ! מחיר גזל, זה מוצר שעולה 1$ בחנות רגילה.

הפארקים מושקעים ברמות מטורפות, עם אטרקציות מדהימות, פעלולים, סימולטורים, מבנים, אגמים, מקומות לאכול, לנוח, שירותים, לוקרים, מדהים. כמויות האנשים לא נגמרות. הם באמת חוויה יוצאת דופן, ולכן המחיר היקר גם בהתאם.

הסטודיוס פארק יותר נינוח, עם מתחם גדול לילדים יותר קטנים, שיכולים בכיף לבלות בו כמה שעות.

גם באי ההרפתקאות יש מתחם לקטנים, אך ממצים אותו די מהר.

כדאי ללמוד את הפארקים יום לפני באתר שלהם ולהבין איך בנויים, כדי לדעת במה להתמקד.

אנחנו לא עשינו דוקטורט על איזה מתקן בדיוק מה יש בו ובאילו שברי דקות התור אליו מתקצר, אלא נתנו לילדים לזרום, והם נהנו ומיצו והסתובבו לבד ונהנו מאוד.

באי ההרפתקאות יש מופע אורות מרהיב בסיום על הטירה של הארי פוטר, בשעה 20:00.

ככלל – המתחמים של הארי פוטר (יש אחד בכל פארק עם רכבת המחברת ביניהם) – פשוט עוצרי נשימה בהשקעה ובהקפדה על הפרטים, גם למי שבכלל לא מכיר את הספרים. פשוט תענוג להסתובב ולחוות. הולכים המון, תיק, מים, קרם הגנה, בגדי החלפה, בנוהל הקבוע ביום של פארק. אחרי יומיים כאלו ברצף, הרגליים מאוד עייפות ויש צורך ביום מנוחה. האוכל בפארק מאוד מאוד יקר.

01.04.22

אחרי יומיים מאוד מעייפים, היום הזה תוכנן להיות רגוע יותר. קצת בריכה במלון, שופינג באאוטלטים, יש מספר כאלו בסביבות אורלנדו, הם מרכזים פתוחים שמאוד נעים וכיף להסתובב בהם ויש מתחמים גם לאכול ולנוח. אחה"צ היה לנו משחק NBA של קבוצת אורלנדו מג'יק במרכז העיר. זה פשוט מופע לכל המשפחה, עם או בלי קשר לחובבי כדורסל. המשחק הוא החלק השולי, ה- שואו הוא העיקר, כמיטב המסורת האמריקאית. לא חייבים להזמין מקום יקר, אפשר בהחלט לראות מצוין גם ממקום גבוה יותר שעולה 40-50 דולר לאדם. אסור להכניס תיקים, שתיה ואוכל. האולם ממש קר אז להביא ביגוד חמים קל. המשחק התחיל ב 19, אז הגענו כבר ב 17:30 למצוא חניה בחניון ולצעוד 5 דק' לאולם. החוויה הסתיימה ב 22:00 בערך – מאוד מומלץ, תלוי כמובן בעונת המשחקים. כרטיסים קנינו מראש באתר הרשמי של ה- NBA שמוכר כרטיסים דרך אתר TICKET MASTER.

אל חשש, יש גם אפשרות לאכול א. ערב באצטדיון, כמובן, וגם מזכרות.

02.04.22

השארנו לעצמנו יום נוסף באורלנדו, מתוך מחשבה שיש בעיר המון מה לעשות, בעיקר עם ילדים, ואולי נרצה להיכנס למג'יק קינגדום של דיסני. בסופו של דבר החלטנו שלא, גם בגלל שהתעוררנו לבוקר של גשם. בפלורידה זה לא עניין נדיר לקום לבוקר סגרירי מלא גשם, בסופו של דבר זו מדינה עם אקלים טרופי, וסופות ברקים הן מחזה נפוץ.

החלטנו לחפש פעולות INDOOR ומצאנו שתיים: מתחם קארטינג מגניב ממש בשם K1 SPEED ומתחם קירות טיפוס מושקע ומקצועי בשם Blue Swan Boulders.

בקארטינג אפשר לקנות סיבוב אחד, או 2 או 3. כל סיבוב 8 דקות. בערך 20$ לסיבוב. המסלול מגניב מאוד, ארוך ומפותל, הכל מקורה. רכבים חשמליים. עוברים הדרכה קצרה ומקבלים קסדה. לבוא עם נעליים סגורות. יש מגבלת גובה, לדעתי מעל 120 ס"מ, צריך לבדוק באתר. במקום יש גם באולינג ומשחקי מחשב למי שממתין. סה"כ בילוי נהדר לחצי יום.

קירות הטיפוס נמצאים במרכז העיר ליד האצטדיון, מקום עם קיר ענק, מסלולים לכל רמות הקושי, מילדים ועד מקצוענים. 25$ לאדם (רק למי שמטפס). שרפנו שם בקלות שעתיים וחצי.

לאחר שבוע נהדר – נפרדים מאורלנדו המקסימה ופונים דרומה, לכיוון מיאמי. היעד – הקניון הכי גדול בארה"ב (שהוא בקומה 1) ואחד מ-10 הגדולים בכלל בארה"ב – SAWGRASS MILLS.

03.04.22

הקניון נמצא די במקביל למיאמי, מזרחה ממנה, בעיירה בשם SUNRISE. בערך 3 שעות נסיעה דרומה מאורלנדו. קניון עצום, אפשר לטייל בו יום שלם, עם כמות חנויות ומתחמים מטורפת. מיצינו אותו אחרי 4-5 שעות ולא עברנו בחצי ממנו. המחירים טובים, צריך לדעת לזהות את ההזדמנויות ולאט לאט מכירים את הרשתות שמתאימות לכל אחד ואת רמת המחירים. כמובן שיש מס' מתחמי מזון, שירותים וכו'. יש פריימארק, נייקי, ברלינגטון, פומה,אדידס, וואנס, מארשל'ס ועוד אינסוף מותגים. כמו רוב המתחמים הגדולים האלו בארה"ב הוא בבעלות קבוצת SIMON, שזה למעשה האחים היהודים מש' שמעון שהקימו את החברה לפני המון שנים והיום זו אימפריית נדל"ן עצומה.

העברנו את הלילה בעיר HOMESTEAD, הקרויה גם פלורידה סיטי, מרחק 45 דק' מהקניון. זו עיר שנבחרה בשל מיקום אידיאלי לימים הקרובים: הקניון, מיאמי, פארק האוורגליידס ויציאה דרומה לאיים. עיירה קטנה במונחים אמריקאיים עם שפע בתי מלון, מסעדות, מרכזי קניות, תחבורה מעולה על כביש US1. בחירה מצוינת בהתאם למסלול שלנו.

04.04.22

היום הוקדש לפארק הלאומי האוורגליידס, 1 מתוך 2 ימים בפארק הענק הזה שכה דומיננטי בדרום פלורידה. לפארק הלאומי יש 5 אזורים שונים עם כניסות שונות ומרכזי מבקרים שונים והוא משתרע על פני שטח עצום. אזור האוורגליידס – גודלו כגודל כל מדינת ישראל (20,000 קמ"ר והוא נמתח מאזור מרכז פלורידה ועד לדרומה). הפארק הלאומי תופס כמעט שליש מהאזור הזה – 6,100 קמ"ר, בדרום פלורידה. כניסה לשבוע עולה 30$ לרכב. מליון איש מבקרים בפארק בשנה והוא אחד הפארקים הגדולים בארה"ב.

פארק זה הוא האזור הסוב-טרופי הגדול היחיד בארה"ב ובו שטחים נרחבים של מים מתוקים, מי ים וביצות. בפארק גם יערות עצי מנגרובים Mangrove אך בעיקר מרבדים אינסופיים של עשב. בפארק בעלי חיים רבים, ביניהם: נחשי מים, תמסחים, תנינים, פרות ים והוא משמש מקום קינון לזנים רבים של ציפורים, בעיקר ציפורי מים ססגוניות ועופות דורסים. זהו המקום היחיד בעולם בו חיים זה לצד זה אליגטורים וקרוקודילים, ויש משניהם יחד כ 1.5 מליון פריטים באזור זה, מתוכם 50,000 קרוקודילים.

האליגטורים קטנים יותר, ביישנים יותר ופחות תוקפניים, אם כי הם מסוגלים להרוג או לפגוע קשות בבני אדם. הקרוקודילים גדלים יותר ואגרסיביים הרבה יותר, ויכולים להרוג בנאדם בקלות. שני המינים מתקיימים באוורגליידס בצורה טבעית ע"י אכילת דגים, עופות צבי ים ויונקים קטנים.

בשמורה המון שבילים מסודרים ומוגבהים להליכה, חלקם ממש מעל למים הרדודים וחלקם בתוך צמחיה על קרקע יבשה. יש פקחים שמסתובבים ומסבירים מה רואים. אין כלל סכנה מול בע"ח.

התכנון המקורי היה להסתובב באזור מסוים, אך לאחר שעתיים, הגיח לפתע משום מקום מבול מטורף ושיבש לנו את התוכניות. אז הספקנו מה שהספקנו, וחזרנו למלון להסתתר מהמבול, הילדים נהנו בבריכה…

זה היה התכנון המקורי ליום זה – אזור Royal Palm:

Ernest F. Coe Visitor Center מרכז המבקרים הגדול והחדיש ביותר ממוקם בכניסה הראשית לפארק. הוא פתוח בין השעות 8:00 ועד 17:00. במרכז המבקרים סרטים, תצוגות חינוכיות ומידע רב. ממרכז זה לא יוצא אף שביל טיול. נמצא על הכביש לאזור ה- Royal Palm Visitor Center-.

Royal Palm Visitor Center מרכז זה נמצא 6.5 ק"מ מערבית לכניסה הראשית לפארק ופתוח מדי יום בין השעות: 8:00-16:15. שני שבילי טיול: אנהינגה Anhinga וגאמבו לימבו Gumbo Limbo יוצאים ממנו. שביל אנהינגה (1.2 ק"מ) הוא גשרון עץ מוגבה העובר מעל ביצה השורצת תנינים וחיות מים אחרות. שביל גאמבו לימבו (0.75 ק"מ) מוביל בתוך צמחייה טרופית עבותה בדרך חשוכה למדי.

מצפור פה- היי- אוקי Pa-Hay-Okee –  זהו מגדל תצפית בגובה כ- 3.5 מטרים הנמצא במרחק 20 דק' מהכניסה. נשקף ממנו נוף אין סופי של עשב ירוק, מראה אופייני לשמורה.

לידו נמצא גםLong Pine Key Nature Trail –  אזור יפה לטיול.

בהמשך הדרך במרחק 10 דק' – מאהוגני האמוק Mahogany Hammock –  גשרון עץ (600 מטר) מוגבה העובר בין עצי מהגוני וצמחיה טרופית. לאורך כל המסלול שלטים קטנים המציינים את שמות הצמחים.

שביל המנגרוביםMangrove Trail –   מערכת גשרים מוגבהים העוברת בתוך חורשת מנגרובים ליד אגם ווסט West Lake.

לסיום היום – מסלול ה-Eco Pond למשל, (800 מטרים, הלוך ושוב) מקיף את בריכת Eco אשר משמשת מקור מים לבעלי חיים רבים. העצירה הראשונה לאורך המסלול היא על פלטפורמת עץ, מתחתיה ניתן לצפות בציפורים רבות תרות אחר מזון.

חשוב – בכל האזור הזה אין מקומות לעצור לאכול, יש להצטייד מראש במזון ושתייה.

05.04.22

נסיעה לערים מיאמי + מיאמי ביץ' + משחק NBA.

הזמנו לערב משחק NBA  שני, של קבוצות טובות יותר, מיאמי היט מול שארלוט. המשחק מתחיל ב 19:00 אז טיילנו במהלך היום במיאמי, ובעיקר בעיר הסמוכה לה – מיאמי ביץ'. אלו הן 2 ערים סמוכות אך נפרדות. מיאמי עיר ענקית, על חוף היבשת, עם רבי קומות, משרדים, נמל גדול, המון מסחר, מלונאות, מטרופולין גדול, עיר עשירה מאוד. לתייירים כמונו – אין לה הרבה מה להציע.

עצרנו בפארק יפה ומטופח בו יש אנדרטה מדהימה לזכר הקרבנות היהודים בשואה. זו אנדרטה חריגה מאוד בארה"ב, אין במדינה הרבה איזכורים לשואת היהודים, אלא בעיקר הנצחה של חיילי ארה"ב במלחה"ע ה-2. במיאמי קהילה יהודית גדולה ומאוד אמידה, ואולי האנדרטה נבנתה דווקא בה. בכל מקרה זו יצירת אמנות מרשימה שכדאי להשקיע בה 5-10 דק', עבודה של הפסל Kenneth Treister אשר יצר אותה במשך 5 שנים.

בנוסף במיאמי יש גלגל ענק ליד שוק בייסייד, ליד הגשר בין מיאמי ל- מיאמי ביץ'.

הגלגל דומה למתקנים דומים בלונדון, בודפשט וכו' – חוויה נחמדה מאוד לילדים, לא לבעלי פחד גבהים. 18$ ילד מעל גיל 4, 21$ למבוגר. מסתובב לאט, תאים סגורים ונעימים. השוק לידו – סתמי, מלכודת תיירים קלאסית, כמו הטיילת באילת אבל בלי חוף וים…

המעבר למיאמי ביץ', שזו עיר הבנויה על אי ארוך וצר, נעשה על גבי גשר לא ארוך. מיאמי ביץ' היא העיר המעניינת, עם התיירות של כל היפים והיפות, עם השדרות הציוריות, דקלים, קוקוסים, איגואנות, מכוניות פאר וחופים ארוכים ארוכים…

האי פרוש מצפון לדרום, צר וארוך, ובדומה לניו יורק – יש בו שדרות ורחובות, שתי וערב.

במיאמי ביץ' חיי לילה תוססים, מסעדות במגוון מטבחים, מהגרים רבים מקובה, עם השפעה דרום ומרכז אמריקאית שניכרת בה היטב. תשמעו יותר ספרדית מאשר אנגלית.

האזור התוסס והמפורסם ביותר במיאמי ביץ' הוא: סאות' ביץ' South Beach הממוקם בחלק הדרומי של מיאמי ביץ' . זהו האזור הכי מתוייר ופופולארי במיאמי עם חופים ארוכים וטיילות יפות.

ברחוב הראשון המקביל לים הנקרא Ocean Drive מסעדות רבות עם שולחנות על המדרכות להן שמשיות ססגוניות ועצי דקלים לרוב.

במיאמי ביץ׳ יש מספר מדרחובים עם מסעדות, בתי קפה וחנויות שלא ממוקמים על הים ומומלץ בהחלט לטייל בהם וגם לאכול ולבלות. אחד מהם, קטן, חמוד ורומנטי הוא ״אספנולה וויי״ שהתחיל כרחוב אומנים והשני ארוך ויוקרתי הוא רחוב לינקולן.

אנחנו פשוט טיילנו לאורך הרחובות, התרחצנו בחוף, א. צהריים, וגלידה… את הרכב החנינו בחניון כי בעיר מסתובבים ברגל, 30$ לכל היום. זה קצת שילוב בין אילת לת"א, משהו מיקס כזה.

אחה"צ חזרנו למיאמי, גלגל ענק, משחק NBA ונסיעה לישון בהומסטד.

06.04.22

נסיעה לאיים עד KEY WEST

יצאנו מהומסטד דרומה ותוך 25 דק' כבר היינו על הכביש לאיים. כביש US1, שנמתח לכל אורך מזרח ארה"ב, מקי ווסט ועד לגבול עם קנדה צפונית לבוסטון. כמעט 4,000 ק"מ, הכביש (האורכי, צפון-דרום) הכי ארוך בארה"ב.

איזור איי הקיז (Florida Keys) מדובר בשרשרת איים הנמצאת בדרום פלורידה, כשהדרומי בהם נמצא 90 מייל מהשכנה הבעייתית קובה. האיים עטויי דקלי הקוקוס ועצי המנגרוביים, מחוברים בניהם וליבשת בכביש שאורכו מעל 100 מייל, שחלקים ממנו הם גשרים ציוריים העוברים מעל האוקיאנוס. האיזור כולו משמש מוקד משיכה לנופשים אמריקאים ולתיירים במשך כל השנה.

המילה קי – KEY – באנגלית פירושה אי קטנטן, והיא עיוות למילה ספרדית שהמתיישבים האנגלים המציאו עם השנים. האיים לא כל כך קטנים, יש עליהם לא מעט יישובים, כולל עיירות לא מבוטלות, עם מרכזי קניות, מרכזי תיירות, חנויות, ת. דלק, בתי מלון וכו'. האווירה מעט משוחררת, הנוף משכר, הכל קצת יותר איטי, כולל מהירות הנסיעה המותרת (המון המון ניידות לאורך הכביש). יש המון איים בדרך לאחרון והמעניין שבהם, קי ווסט, אך מתוכם לא כולם מעניינים וברובם לא נעצור. הקטע הוא הנסיעה עצמה, הדרך – פשוט נוסעים מעל האוקיינוס, זה מחזה מרהיב ושונה, לאורך מיילים רבים, אשר מסומנים לצד הדרך, תמיד יודעים איפה נמצאים.

יש את נושא השנורקלינג, אנחנו פחות חובבי התחום וממה שקראנו – עם כל הכבוד לפלורידה – אילת עדיפה בהרבה. יש גם מעין "סי וורלד" קטן, אולי יעניין את מי שלא ביקר בדבר האמיתי באורלנדו – אנחנו דילגנו.

אטרקציות לעצירה בדרך לקי ווסט:

1. במייל מרקר 86.7 : כפר אומנים חמוד בשם Rain Barrel Artisan’s Village שבחזיתו פסל לובסטר ענקי.
2. לחובבי הדולפינים כדאי לעצור בדרך ב- באיסלמורדה Islamorada ב"תאטרון של הים" ובאי מאראתון Marathon בהם מתקיימים מופעי דולפינים.

הנסיעה כאמור איטית ודי ארוכה, גם אם יפה. אנחנו עצרנו בדרך לרחצה בחוף מאוד מומלץ, ממש טרופי לגמרי, עם הקוקוס, חול הלבן והתמונות היפות…. חוף ציבורי, נעים ומטופח – חוף סומבררו, שנמצא על האי מרת'ון, בערך באמצע הדרך לקי ווסט. לאחר מכן המשכנו לסיור ערב בקי ווסט, אך לא נשארנו ללון עליו.

Key West – האי האחרון בשרשרת האיים, והמתוייר ביותר מביניהם, עם רחובות צרים מאד. האי מצדיק את המוניטין שיצא לו, פנינה מתוקה, גם מבחינה ארכיטקטונית, ובעיקר מבחינת האווירה הנעימה השוררת בו. בתי הקפה עמוסים, האנשים מחייכים ונכונים לעזור, ורוח נעימה ליטפה אותנו והפכה את מגע השמש למסאג` נעים.

Duval St – הרחוב הראשי, הוא רחוב עמוס חנויות מזכרות, גלריות, מסעדות ובתי קפה. יש נתיב אחד צר לכל כיוון תנועה. קשה קצת לנהוג באזור המרכזי, חניון עולה 30$ ליום. באופן יחסי זה אזור יקר מאוד, מתוייר עד להתפוצץ, ישנים כאן או לילה אחד או עשירים למיניהם… מלון סביר יכול לעלות פי 3-5 ממלון דומה בפלורידה עצמה. מיקום מרכזי חוצה את ה- 1,000$ ללילה לזוג בקלות.

בכיכר מלורי מתקיימות כל ערב "חגיגות השקיעה" המפורסמות שעל האי – המוני אנשים מתקבצים לתמונות שקיעה מאוד יפות ורומנטיות, השמש ממש "נופלת" לאט לאט למים, זוית הצפייה מעולה, שווה להגיע.

לאחר "אירוע השקיעה" אכלנו על האי, טיילנו קצת על הטיילת, ועזבנו אותו מרחק 15 דק' נסיעה במעלה הכביש צפונה למלון בו הזמנו לינה – SUGARLOAF. הזמנו לינה ב – Sugarloaf Lodge, שהוא סוג של מוטל פשוט ונחמד, מיושן באופן מגניב, אבל אין בו כלום למעט לינה, ועדיין – עלות לילה דומה לדאון טאון מנהטן, וזולה יותר מקי ווסט.

07.04.22

בבוקר נסענו שוב לקי ווסט, לטייל באי באור ולהנות ממה שיש לו להציע.

The Conch Tour Train

אחת הדרכים הטובות ביותר להכיר את קי ווסט היא בנסיעה ברכבת הקונץ. הרכבת בעלת החזות העתיקה לוקחת את הנוסעים בחזרה בזמן לימים בהם Old Town היה רובע חדש. הסיור נמשך כ-90 דקות וכולל את בית המינגווי, כיכר Mallory, רחוב Duval והנמל הישן. ניתן לעלות עליה בכיכר Mallory או בתחנת פלאגלר Flagler Station ברחוב Caroline st. . הרכבת פעילה מדי יום, בין השעות 9:00-16:30. לחצו לפרטים על הרכבת!

הבילוי הזה לא זול, ועלה לנו ל-4 נפשות 100$. הסיור מאוד מיועד לקהל האמריקאי, עם פריטי היסטוריה של ההתיישבות, מלחמות שהיו באזור, צבא כזה, צבא אחר, גנרלים וכו' – פחות עניין אותנו… עברנו 3 מתוך 4 עצירות, היה חביב, לא נפלנו… יש 4 עצירות ואפשר לעלות ולרדת בהן כמה שרוצים לאורך היום. מקבלים מפה שמסבירה מה יש בכל אזור לעשות.

מוזיאון הפרפרים

ברחוב Duval 1316 ממוקם מוזיאון הפרפרים. זה לא בדיוק מוזיאון אלא חממה יפהפיה, עם גינון מוקפד, מרחפים בה אלפי פרפרים מדהימים, שלפעמים נוחתים עליך בלי משים, וממשיכים לפרפר הלאה… הריח במקום משכר (בגלל שלל הפרחים האקזוטיים), והושקעה מחשבה בתכנון כל פרט ופרט. המקום קטנטן (מסלול ההליכה בחממה לא ארוך יותר מ-100 מטר). ביקרנו ונהנינו מאוד, חצי שעה, יש גם צבים, פלמינגו, מאוד נקי ונעים.

מחיר: 12 דולר למבוגר, ילדים בגילאי 4-12 עלות 8.50 דולר, מתחת לגיל 4 חינם.

שעות פתיחה: 9:00-17:30 מדי יום.

הבית הלבן הקטן של הארי טרומן

שמו של הבית הלבן הקטן של הארי טרומן Harry S. Truman Little White House)) – הבית אירח במהלך השנים לא רק את טרומן (הנשיא ה- 33 של ארה"ב), אלא גם אישים נכבדים אחרים כגון תומס אדיסון, ג`ון פ. קנדי, ג`ימי קרטר ועוד. הבית נבנה ב- 1890 ובמהלך תקופת כהונתו כנשיא זכה הבית לכינוי "הבית הלבן של עונת החורף", מה גם שהוא דומה במראהו (במקרה או שלא במקרה) לבית הלבן שבוושינגטון די.סי. כיום ניתן לסייר בבית ובגנים הבוטנים הצמודים לו ולהתרשם מחייהן של הדמויות ההיסטוריות אותן אירח בחלוף השנים. הבית, אגב, עדיין משמש מדי פעם, כמקום אירוח למשלחות רשמיות המבקרות בקי ווסט.

קי ווסט בורכה בחופים יפים, שוניות אלמוגים, ודגים טרופיים לרוב. מרבית החופים מתרכזים בחלקו הדרומי של האי. חופים מומלצים בקי ווסט: חוף Smathers Beach ממוקם בקי ווסט בצידו הדרומי.

חוף נוסף בקי ווסט נקרא Zachary Taylor State Park Beach ממוקם בקצה הדרום מערבי של האי קי ווסט. חוף נוסף ממוקם בין שני חופים אלו נקרא Higgs Beach.

לאחר שסיימנו להסתובב באי, יצאנו לנסיעה חזרה להומסטד, 3.5 שעות, לילה אחרון במלון בו לנו קודם.

08.04.22

היום מתחילים את הדרך צפון מערב, לכיוון כללי – טמפה.

בדרך חוצים את שמורת האוורגליידס, היום השני בשמורה, הפעם ניכנס לאזורים אחרים.

לאחר נסיעה על כביש 41 – הגעה לאזור Gulf Coast, לטובת שייט על רחפת והמשך נסיעה לאברגליידס סיטי לטובת שייט באזור עצי המנגרוב, 10,000 האיים.

לפרטים על הרחפת

השייט ברחפת הוא חוויה עוצמתית ומגניבה, זה כלי ענק, מאוד מרעיש (מחלקים אטמים), שפשוט "טס" מעל הביצה ומגיע לאזורים שאף כלי אחר לא יכול להגיע אליהם. מנוע סירה רגיל יסתבך בצמחייה ולא יוכל להתקדם. על כל כלי כזה עולים 40 אנשים בערך, והכלי יציב וחזק. המדריך מסביר, עוצרים לתמונות, רואים בעלי חיים – ממש נחמד. יש מס' חברות כאלו לאורך כביש 41, בחרנו מפעיל לפי ביקורות עליו וזמינות בתאריך. שייט של שעה ואח"כ עוד בערך 40 דק' מופע זוחלים אופייניים לאזור, אליגאטורים ונחשים עם מדריכה חביבה.

אחרי הרחפת נסענו עוד כשעה וחצי לעיירה הקטנטנה – אברגליידס סיטי.

חשוב – בכל האזור הזה אין מקומות לעצור לאכול. גם מה שמופיע במפה – לא באמת מתפקד…

יש במקרה הטוב תחנת דלק עזובה. חשוב לרכוש אוכל, מים ודלק מראש, לתכנן מראש עד ההגעה לעיירות במערב פלורידה אחרי השמורה.

Gulf Coast Visitor Center

ממוקם באברגליידס סיטי בפינה הצפון מערבית של הפארק. הזמנו שייט מראש לשעה קבועה, זה סיור רשמי של הפארק. יש לשמור את כרטיס הכניסה לשמורה מלפני כמה ימים (תקפים לשבוע, אחרת יש לשלם שוב). מרכז המבקרים פתוח בין השעות 7:30-17:00 בחודשים נובמבר עד אפריל. במרכז מידע ותצוגות והוא משמש נקודת מוצא לטיולים בעשרת אלפי האיים Ten Thousand Islands המהווים מבוך של איי מנגרוביה ודרכי מים בהם חיים פרות מים  Manatees, דולפינים, עופות מים וחיות נדירות נוספות. הפלגות בנות שעה וארבעים וחמש דקות יוצאות מספר פעמים ביום לסיורי תצפית באזור מיוחד זה.

לפרטים על הסיור והשייט

בשייט ראינו מלא דולפינים, ממש מסביב לספינה, עופות וכו' – לא ראינו בסוף פרות ים. זה שייט מודרך, עם קפטן ועוד בחור שמסביר על הצמחייה, הטבע, בעלי החיים. למעשה מפליגים כבר בתוך מפרץ מקסיקו. בערך 60$ למשפחה לשעתיים.

עם סיום השייט יצאנו ללילה בעיר הידידותית והסופר יוקרתית NAPELS.

זוהי עיירה קטנה שמארחת בחורף את עשירי קנדה וארה"ב, עיירה שהיא בעיקר –ריזורט אחד גדול של כיף אמריקאי לפנסיונרים ומגרשי גולף….

יש בה רציף נחמד ודי מפורסם שנכנס ממש לתוך הים, לא רואים דבר כזה כל יום, יש עליו לאורכו הרבה תיירים ודייגים. חוף ים נחמד, ו… זהו, בגדול. שינה – וממשיכים הלאה.

NAPELS PIER – לידו יש חניון עירוני קטן, להקפיד לשלם במדחן, הפקח לא מרחם שם…

09.04.22  SAINT PETERSBURG

בבוקר יצאנו לנסיעה צפון-מערב לכיוון מפרץ טמפה. יש כמה ערים מרכזיות באזור, בעיקר פורט מאיירס, סרסוטה, קליר-ווטר – אך אנחנו לא מצאנו שום דבר מעניין לעשות בהן מבחינה תיירותית, שלא עשינו במקומות אחרים. יש אמנם שמורות וחופים אך אנו מיצינו. לכן הוחלט על 2 עצירות:

• נעבור דרך סיינט פיטרסבורג (שהנקראת בפי המקומיים – סיינט פיט) לעצירה קטנה.
• נמשיך ליעד המרכזי באזור – טמפה, שם גם נסיים את דרכינו בפלורידה ונטוס צפונה.

האזור עמוס במים, מפרצים, גשרים, וכבישי אגרה. מעל כולם מככב גשר בולט – Sunshine Skyway Bridge. הוא מחבר בין אזור החוף, בערך סרסוטה, ל- סיינט פיט, וחוסך דרך ארוכה ביבשה. הגשר הוא אטרקציה בפני עצמו, ויש עמדות עצירה וצילום משני עבריו. אם נוסעים מהר מפספסים את מפרצוני העצירה. הנסיעה כמובן היא כביש אגרה, אך הגשר מאוד מרשים ושווה לנסוע עליו. הדרך עמוסה והנסיעה עליו אינה מהירה.

בסיינט פיט נסענו למוזאון סלבאדור דאלי. זהו מוזיאון המוקדש לאמן הספרדי הידוע, ומלבד מוזיאון דאלי בעיר הולדתו ליד ברצלונה, זהו האוסף הגדול בעולם של יצירותיו. יש להזמין מראש כרטיסים באתר, בערך 20$ לאדם. יש חניון סמוך, 10$. המבנה עצמו הוא מרשים בכל קנה מידה, מבנה ארכיטקטוני מרהיב שכמו האמן עצמו – נראה כמו נלקח מתוך חלום ולא דומה לשום מבנה אחר.

התערוכה אינה עצומה, ומכסים הכל תוך שעתיים. יצירות אמנות של דאלי מוזרות, שלא נאמר הזויות, אבל אין ספק שהאיש היה גאון נדיר… גם הילדים נהנו מאוד ובכלל לא הרגשנו שאנחנו "גוררים" אותם במוזאון. קצר, מיוחד, לא יקר, שווה ביקור בהחלט.

מהמוזאון המשכנו לטמפה, שוב – גשרים, מפרץ, מים… יש מה לעשות בטמפה, אנחנו בחרנו להתמקד בה מ- 3 סיבות:

• פארק בוש גארדנס
• שמורת Weeki Wachee Spring
• שדה תעופה בינלאומי גדול

בחרנו במלון בצד של העיר אשר ישרת את 3 הנק' האלו –

Holiday Inn Express Hotel & Suites Tampa-USF-Busch Gardens

200$ ללילה למשפחה כולל חניה וא. בוקר דלה במיוחד… אבל מלון נחמד, נקי, מיקום מעולה, בריכה, ויש שאטל לפארק בוש גארדנס שנמצא ממש 5 דק' נסיעה…

את היום סיימנו בקצת שופינג, והלכנו לישון לקראת יום אקסטרים בפארק האחרון בפלורידה.

10.04.22

BUSCH GARDENS – לכרטיסים

הפארק הזה הוקם בטמפה בשנות ה 50 ע"י חברת האנייזנר בוש, תאגיד אמריקאי עצום שמייצר משקאות אלכוהוליים, ומוכר בעיקר בגלל המותג באדוויזר ועוד כמה מותגים לא מבוטלים. בעבר היו 4 פארקים כאלו בארה"ב, כולל בלוס אנג'לס ובטקסס, כיום יש 2. כיום הפארקים בבעלות קבוצת סי וורלד, ולכן יש אפשרות לרכוש כרטיסים מוזלים אם מזמינים מראש לכמה פארקים ביחד. זה יוצא ממש משתלם.

בוש גארדנס התחיל כגנים יפים ומטופחים על שטח ענק, להם הוסיפו גן חיות, וכיום זהו לונה פארק אקסטרימי עם מתקנים מטורפים.

פשוט הולכים ליד אזור מגודר עם זברות וג'ירפות, ועולים על רכבת הרים. יורדים ממנה, חולפים ליד אזור הצ'יטות, מתחם הגורילות ומגיעים לרכבת נוספת. ממש כך.

יש גם אזור יפה ומטופח לקטנים יותר. יש גם מתחמים של קנגורו, תוכים ועוד.

גם לילדים שלנו, שרק לפני שבוע היו בפארקים של יוניברסל באורלנדו – בוש גארדנס סיפק חוויה כיפית ומלאת אדרנלין. השילוב של הצמחייה, בע"ח והמתקנים הוא מאוד יוצא דופן, ונותן גם אלמנט טיפה יותר מרחיב דעת מאשר רק רכבות הרים…

קנינו מראש כרטיס עם אפשרות לאכול בפארק כמעט ללא מגבלה, כמו כל הפארקים – זה מזון ברמה מאוד ירודה, מטוגן בלבד, ג'אנק פוד אמיתי. הפארק עצום בשטחו וצועדים בו המון.

11.04.22

פארק המדינה וויקי וואצ'י ספרינגס – Weeki Wachee Springs State Park

פארק עם שם אינדיאני שפירושו מעיין קטן או נהר מפותל.

בפארק יש אגם נובע עם מים צלולים ונעימים ביותר, בטמפרטורה קבועה ואחידה של בערך 22 מעלות. זה קריר, אך מתרגלים מהר. מי האגם צלולים ובעלי צבע מדהים.

באמצע שבוע רק החלק המיועד לשחייה פתוח.

בסופי שבוע כל האגם פתוח, והוא גדול מאוד ויש באזור גם לא מעט בע"ח, כולל עופות ופרות ים. ישנן גם מגלשות מים ואפשרות להשכיר אבובים – אך רק בסופ"ש.

יש גם הדרכה בנושא זוחלים של פלורידה עם פקח של הפארק, כלול בכרטיס, אנחנו ויתרנו.

אך האגם אינו האטרקציה המרכזית פה.

פארק זה מפורסם אודות למופע ותיק ויוצא דופן – מופע בתולות הים.

המופע מתקיים שלוש פעמים ביום, נמשך כ 45 דקות, והוא נערך במבנה תת ימי מיוחד.

יושבים על טריבונה גדולה עם חלונות גדולים לתוך בריכה. בבריכה מופיעות שחייניות הלבושות כבנות ים, ומשחקות בהצגה, כאשר הסאונד מושמע לנו ע"י רמקולים בטריבונה, באנגלית בלבד.

לכל אחת יש צינור חמצן ממנו הן נושמות במהלך המופע. זה דבר שלא רואים כל יום…

הן שוחות ורוקדות רק עם הידיים, כיוון שהרגליים "קשורות" בסנפיר של בת הים, וזה מגביל אותן.

סה"כ החוויה הייתה נעימה ובילינו בפארק חצי יום. מרוחק 45 דק' מטמפה.

עלות הכניסה לפארק הינה $15 למבוגר, $8 לילד בין הגילאים 5-12.

חזרנו למלון ונערכנו לקראת הטיסה מחר לוושינגטון די סי.

נפרדים מאורלנדו שטופת השמש, מלאת המים, האגמים, המרחבים הירוקים והכבישים הרחבים…

12.04.22 + 13.04.22

וושינגטון די סי

וושינגטון היא עיר חשובה כמובן בארה"ב, הבירה הדיפלומטית, בית ל 172 שגרירויות של מדינות, וגם אם אינה עיר חשובה מבחינה כלכלית, הרי שיש בה ערך היסטורי ותרבותי גדול.

מבחינת הנראות שלה היא יותר מזכירה עיר אירופאית מאשר עיר אמריקאית – מבנים יפים במראה אירופאי קלאסי, כיכרות, גינות, צמחייה.

המון מבני ממשל מרשימים בגודלם, הרבה אנדרטאות, מוזיאונים – עיר שכדאי להשקיע בה יומיים שלושה בדרך לניו יורק, אך לא מעבר.

למרות שיש מערכת מטרו נוחה ונעימה, הטיול בעיר לא כה מזמין ונח.

עיקר האטרקציות מרוכזות במרכז העיר, במתחם ארוך שנקרא – THE NATIONAL MALL.

זו שדרה ארוכה, 2 מייל מקצה לקצה, רחבה מאוד, שלה שני קצוות:

בצד אחד בניין הקפיטול, ובצד השני אנדרטת לינקולן.

במרכז בערך ממוקמת אנדרטת וושינגטון וגם הבית הלבן לא רחוק.

בין שני הקצוות יש המון מוזיאונים, מבני ממשל, גנים מטופחים ואנדרטאות לכבוד המלחמות הגדולות בהיסטוריה האמריקאית.

הטיול לאורך השדרה נח ונעים, אבל, כמה נק' למחשבה:
אין תאי שירותים

אין הרבה איפה לשבת

איו מקומות לאכול (רק מעט פוד טראק'ס)

העיר יקרה מאוד ביחס לפלורידה, בערך מחירי ניו יורק

כלומר – צועדים המון, הכל יפה ומטופח – אבל למצוא מקום לאכול צהריים או לעשות פיפי – סיוט…

בדיוק כמו התיאור לגבי הפארקים באורלנדו – אבל הפוך. בפארקים בכל מקום יש אוכל ושירותים, ובוושינגטון יובש – באזור המרכזי.

יש נהר גדול במרכז העיר – POTOMAC, שלמעשה מפריד בין מחוז קולומביה (D.C) לבין החלק השני של העיר, שנמצא בכלל במדינת וירג'יניה. בחלק זה אנחנו ישנו, מרחק 15 דק' במטרו.

באזור זה גם נמצא בניין הפנטגון העצום וגם בית העלמין המפורסם – ארלינגטון.

העיר וושינגטון די סי (יש גם מדינת וושינגטון בארה"ב) אינה שייכת רשמית לאף מדינה אלא יש לה מחוז ריבוני עצמאי משלה – מחוז קולומביה. לכן היא נקראת – Washington District of Colombia, ובקיצור – וושינגטון די סי.

אנחנו נחתנו בשדה התעופה ע"ש רונאלד רייגן (יש כמה בעיר), ואספנו את הרכב ששכרנו. באמצעותו הגענו למלון, התמקמנו ויצאנו ברגל לכיוון תחנת המטרו הסמוכה. במרכז העיר יש בעיות חניה והחניונים יקרים מאוד. קנינו כרטיסים למטרו, בערך 10$ ליום לאדם, תלוי כמה נוסעים. נסענו מתחת לנהר, ללב העיר, ירדנו במרכז העיר והתחלנו לצעוד. בדרך לבית הלבן עצרנו לאכול (סניף מקדונלד'ס, 65$ למשפחה! 4 נפשות), ראינו כמה בניינים יפים ועצרנו להצטלם מול הגדר של הבית הלבן עם חומה מציקה על המדשאה שמסתירה את הרוב…

הבית הלבן – ביתו ומשרדו של הנשיא הממוקם בשדרות פנסילבניה מספר 1600. אמנם ביקור בתוך המבנה כבר אינו אפשרי אך תצפית על המקום מהרחוב – זו חובה.

המשכנו לאנדרטת וושינגטון שאותה רואים כמעט מכל פינה בעיר, ובזאת סיימנו את היום, עייפים אך מרוצים. אנדרטת וושינגטון Washington Monument הממוקמת במרכזו של המול היא אובליסק שייש לבן שנבנה לזכרו של נשיא ארצות הברית ג’ורג’ וושינגטון באמצע המאה ה-19 והייתה בעת חנוכתה המבנה הגבוה בעולם בגובה של 169 מטרים.

בבוקר למחרת יצאנו שוב ל- THE NATIONAL MALL ובחרנו להתחיל מאחד הקצוות, בספריית הקונגרס, מהספריות החשובות והגדולות בעולם בה שוכנים מעל 20 מיליון ספרים, מקום שבהחלט שווה לבקר בו – אבל לא הזמנו מקום מראש באתר…

המשכנו לגבעת הקפיטול וביה"מ העליון. בניין הקפיטול  United States Capitolהמרהיב הוא גם המבנה הגבוה בעיר כיום ובו יושבים נבחרי הציבור האמריקאים בבית העליון הוא הסנאט ובבית התחתון הוא בית הנבחרים.

הקפנו את הקפיטול, המבנה עצום, מטופח, מלא צמחייה, המון שוטרים חמושים בכל מקום – והתחלנו ללכת על השדרה, זזים מימין לשמאל בהתאם למבנים המרשימים של המוזיאונים. לרובם יש כניסה בחינם, בעיקר למוזיאונים של רשת הסמית'ונסיאן, אבל אנחנו בחרנו מראש שלא להיכנס לאף מוזיאון בשל ענייני לו"ז והיכרות את הילדים שלנו… לו היה לנו יותר זמן סביר שהיינו נכנסים לפחות ל- 2.

בדרך על השדרה עצרנו לאכול גלידה, ובהמשך היום מצאנו גם מקום קטן (ליד אנדרטת מלחמת קוריאה) שמוכר אוכל פשוט במחיר מופקע, אבל כשאין ברירה – אז אין ברירה. אכלנו בשמש בשקט והמשכנו.

בערך במחצית השדרה, ליד אנדרטת וושינגטון, הנוף משתנה – נגמרים המוזיאונים ומבני הממשל וככל שמתקרבים למושב הגדול של לינקולן, לצידי בריכת ההשתקפות הענקית – מתחילות האנדרטאות "הגדולות". הגדולה והמרכזית מכולן – אנדרטת מלחה"ע ה- 2. ובהמשך – מלחמת ויטנאם, קוריאה, נשים לוחמות, ועוד שלל נשיאים ומנהיגים אמריקאים היסטוריים. כל אנדרטה כזו היא אייקון אדריכלי מרשים בפני עצמו, חלקן מרגשות מאוד. כמובן שיש מונומנטים לאורך כל הדרך, אבל בחלק הזה הן הגדולות. עברנו דרך רובן, כולל פסל יפהפה של אלברט איינשטיין שנמצא בפתח האקדמיה הלאומית למדעים, לא רחוק מאנדרטת מלחמת ויטנאם.

השדרה מסתיימת למעשה במונומנט העצום לזכרו של אברהם לינקולן, Lincoln Memorial מהנשיאים החשובים בהיסטוריה האמריקאית. הנשיא ה 16 של המדינה, המנהיג בזמן מלחמת האזרחים ומבטל העבדות בדרום. נרצח ב 1865 בתאטרון בעיר. באנדרטה התרחשו אירועים היסטוריים כמו מופע השירה של הזמרת האפרו אמריקאית מריאן אנדרסון שהופיעה בשנת 1939 על מדרגות האנדרטה אל מול 70,000 צופים לאחר שנאסר עליה להופיע באולם החוקה בגלל צבע עור, וגם הנאום המפורסם “יש לי חלום” אותו נאם מרטין לותר קינג על מדרגות האנדרטה בקיץ של 1963.

המשכנו לעבר אגם הגאות (TIDAL BASIN) – אגם מלאכותי שמנקז עודפי מים מנהר הפוטומק בעת הגאות. מה שיוצר את הפארק (פארק POTOMAC), אשר על מדשאותיו נמצאות אנדרטאות לנשיאי ארצות הברית פרנקלין רוזוולט ותומס ג’פרסון, וגם האנדרטה לזכרו של מרתין לותר קינג.

על גדות האגם ובסביבתו נטועים אלפי עצי דובדבן יפניים, שניתנו במתנה לוושינגטון מהעיר טוקיו שביפן בשנת 1912 והפכו לחלק קבוע מנוף העיר. לציון מתנה זו נערך בוושינגטון בכל אביב מאז 1935, למעט בשנים 1942–1946, פסטיבל פריחת הדובדבן הלאומי National Cherry Blossom Festival.

למזלנו נפלנו בדיוק על עונת הפריחה ואכן העץ יפה מאוד והפריחה משגעת.

כלל לא הרגשנו שיש פסטיבל בעיר, לא ראינו שום דבר בנושא, אולי שלט או שניים, זה לא פסטיבל לפי ההגדרות שלנו…

לקראת אחה"צ חזרנו למלון, נכנסנו לרכבים, ונסענו לבניין הפנטגון – מטה משרד ההגנה האמריקאי. בניין מחומש עצום בגודלו, מבנה המשרדים הגדול בעולם, אורך כל פאה שלו כ- 280 מטר אורך, ויש 5 כאלו, בגובה 24 מטר כל אחת.

בבניין עובדים כל יום 25,000 בני אדם. הבניין נפגע במתקפת הטרור של 9.11, יחד עם מגדלי התאומים בניו יורק ועוד מטוס שנחת בשדה בוירג'יניה (היה אמור להתרסק ככל הנראה על הבית הלבן).

במקום יש אנדרטה יפה עם שמות 184 ההרוגים שנהרגו בהתקפה על הבניין – נוסעי המטוס ועובדי הבניין בחלקו אשר נפגע ושוקם מאז.

א. ערב קלילה ולישון – מחר ניו ג'רזי

14.04.22

בוקר יצאנו בנסיעה קצרה של 5 דק' לבית העלמין ארלינגטון, מקום מאוד מוכר שקיים כ- 160 שנה, בו קבורים 400,000 חיילים אמריקאים, ועדיין נקברים בו נפטרים מדי שנה. המקום מלא במונומנטים היסטוריים ויש בו המוני מבקרים, ואפילו תחנת מטרו. בחרנו להתמקד בקצרה בשניים – מונומנט הקריון ההולנדי ובעיקר – האנדרטה לזכר הקרב על איוו ג'ימה, בזירת הפסיפיק במלחה"ע ה- 2, פסל ידוע ומוכר מאוד. יש גם מקומות אחרים, קברי משפחת קנדי, האנדרטה לזכר האסטרונאוטים וכו' וכו'.

מוושינגטון יצאנו צפונה לכיוון ניו ג'רסי – 3 וחצי שעות נסיעה בערך לקניון ג'רסי גארדנס. אחרי כל האנדרטאות וההיסטוריה, היה צורך להתרענן בקצת שופינג…

הנסיעה הייתה די משעממת, עוברים לא רחוק מבולטימור ופילדלפיה, חוצים פרברים אפורים של ניו ג'רסי, כמובן שהכל כבישי אגרה – עד הקניון.

הגענו רק בצהריים, המקום גדול ונעים, לא ענק, אבל בפלורידה – המגוון והמחירים היו טובים יותר. העברנו שם חצי יום, ולקראת ערב יצאנו ממנו, הזמנו מלון סמוך ליד ניוארק, א. ערב ולישון.

מלון Country Inn & Suites by Radisson, Newark Airport, NJ.

15.04 – 19.04.22 – ניו יורק

בבוקר נכנסנו עם הרכבים למנהטן, והגענו די מהר למלון שלנו במרכז מנהטן, לא רחוק מהטיימס סקוור.

הנסיעה ברכב למרכז העיר הייתה ממש בסדר גמור, יש גשרים ותעלות, כמובן שהכל עולה כסף ולכן עדיף מנוי עם שכירת הרכב, ויש חניה ליד המלון לפריקת מזוודות.

פרקנו מהרכב הכל, ויצאנו להחזיר את הרכב כמה רחובות משם.

בכוונה מראש בחרנו להשכיר רכב מחברה עם נק' החזרה קרובה למלון, הרי אין שום סיבה להסתובב בניו יורק עם רכב.

תדלקנו (5$ לגלון) והחזרנו את הרכבים.

מתחילים להסתובב בתפוח הגדול כמו שצריך – ברגל ! (וברכבת תחתית).
יש כל כך הרבה מידע על העיר הנפלאה הזו באינטרנט, אפשר לבלות בה גם שבועיים ולא לסיים בה הכל…

הטיול בה משתנה באופי המטייל – שוחר תרבות, קולינריה, מוזיקה, אדריכלות, קניות וכו'.

פשוט לקרוא חומר ולבוא מוכנים פחות או יותר עם לו"ז מוכן לפי מיקום המלון.

המלון שלנו היה ממוקם מצוין, קרוב לכמה תחנת מטרו, עם ציון סביר בבוקינג ומחיר שפוי.

מלון – Heritage Hotel New York City, עליו שילמנו כמעט 300$ ללילה למשפחה, ללא א. בוקר, וכדאי להנמיך ציפיות – מדובר בקופסת גפרורים, אמנם די נקיה ומסודרת, עם מים חמים, מיקום טוב, אבל – זהו. כלום מעבר. מקום להתקלח ולשים ראש.

אציין דברים מרכזיים שעשינו וראינו ועליהם אמליץ, אבל בגדול יש המון מידע ברשת ואינסוף אפשרויות.

בגדול הולכים המון המון המון, כל היום צועדים, כך מכירים את העיר והקסם שלה.

המון הומלסים, העיר מלאת הולכי רגל, דווקא אין הרבה תנועת רכבים, כולם צועדים או מתנהלים בסאבווי.

1. טיימס סקוור, אחת הכיכרות המפורסמות ביותר בעולם, בזכות אורות הניאון והשלטים המוארים הרבים – לבקר באור ובחושך. הילדים השתגעו מהחנות המוכרת של מותג הממתקים M&M.
2. בניין האמפייר סטייט – בולט מכל פינה, לא עלינו לתצפית עליו.
3. תחנת גרנד סנטרל היפייפיה, שהינה תחנת הרכבת הגדולה בעולם עם המון היסטוריה.
4. מרכז רוקפלור, שם עלינו לתצפית מרהיבה על העיר – THE ROCK. האיש הזה היה האדם העשיר בהיסטוריה לתקופתו. יש כמה תצפיות בעיר, בכולן רואים את גורדי השחקים העצומים.
5. פארק ההייליין, לאורך נהר ההאדסון. מדובר בטיילת מקסימה, אשר נבנתה על שרידיה של מסילת רכבת, ואשר ממנה מספר נקודות תצפית יפות על העיר – לא לוותר ! שעה הליכה.
6. כדאי ללכת מדרום לצפון, ואז הפארק מסתיים במבנה היחודי וסל, מבנה ארכיטקטוני מעניין, אשר ממנו מגוון תצפיות בזוויות ייחודיות, המבטיחות תמונות נהדרות. כל המתחם סביב המבנה הזה מדהים. גם באזור שם יש תצפית על העיר THE EDGE.
7. הסנטרל פארק – אפשר לבלות בו שעות.
8. בקצה שלו – בניין הדקוטה למרגלותיו נרצח גון לנון ויש שם גינה קטנה לזכרו בשם – Strawberry fields forever

9. גשר ברוקלין – שווה ללכת לאורכו, בעיקר בשעות אחה"צ, מכיוון מנהטן לכיוון ברוקלין, ולמי שיש כח גם לחזור ברגל. מי שלא רוצה – יש מטרו בחזרה לעיר.
10. ראינו הצגה בברודווי, כרטיסים קונים בטיימס סקוור, מופע מדהים ומושקע (אלאדין) – בחרנו בזה עבור הילדים שלא דוברים אנגלית והם נהנו מאוד, 2.5 שעות עברו בלי להרגיש.
11. מדאם טוסו – חוויה נהדרת, שעה וחצי של כיף, מוזיאון מושקע מאוד, מצחיק ומהנה.
12. הפלגה לפסל החירות – הפלגה קצרה לפסל הכל כך מוכר, מטיילים על האי הקטן שלו, מקיפים אותו, ומבינים את החשיבות שלו, למה דווקא הוא ממוקם שם.
13. כל החלק של ה- DOWNTOWN – פשוט לטייל ולהנות, אזור הוול סטריט, הבורסות המוכרות – WALL STREET, פסל השור המוכר.
14. מגדל ONE – One World Trade Center מגדל הסחר העולמי החדש, שנבנה לאחר אסון התאומים 9.11 – כל מתחם הגראונד זירו פשוט יפה מאוד ואתרי ההנצחה מרגשים בצורה מדהימה (תוכננו ע"י אדריכל ישראלי שזכה בתחרות בינלאומית). כיום זהו המגדל הגבוה ביותר בארה"ב.
15. בסמוך למגדל – תחנת המטרו המשולבת בבניין מדהים ביופיו – שהיא למעשה קניון ווסטפילד – בניין ה- OCULUS (בלטינית פירוש המילה – עין).
16. מופע של ה- BLUE MAN GROUP – מופע תיאטרלי מוזר ומצחיק, ללא מילים, של 3 אנשים צבועים כחול מכף רגל ועד ראש. מוסד תרבותי בעיר. להזמין כרטיסים מראש. היו בעבר גם בארץ בכמה הופעות…
17. יש אפשרות לרכוש מראש כרטיס הטבות, בשם CITY PASS. לאחר הרכישה (בערך 100$ לאדם) הוא מאפשר להזמין 3 או 5 אטרקציות מתוך רשימה מובנית באופן מוזל. אם יודעים שהולכים בוודאות לאטרקציות מהרשימה – זה משתלם, חוסך בערך 15% מסך הכניסות.

ניו יורק יקרה, מחירי ת"א לפחות, משמעותית יקרה משאר המקומות בארה"ב.

לאחר 5 ימים בעיר, אירגנו הסעה מהמלון לשדה JFK עם וואן קטן ל-2 משפחות עם המון מזוודות, בערך 300$ לכולנו, שעה וחצי נסיעה.

טיסה ישירה ארצה, מרוצים ונהנים, היישר לתוך 4 ימים של ג'ט לג.

מזל שחזרנו 4 ימים לסיום חופשת הפסח, כדי שהילדים (וגם אנחנו) נוכל להתאפס על השעות ולחזור לעבודה/לימודים ללא תקלות.

היה טוב, וטוב שהיה, עד לפעם הבאה…